עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
IN  (1)
למה  (1)
עצב  (1)
ארכיון
sometimes
01/12/2019 15:32
anyway
למה, עצב, IN
נכון יש את הפעמים האלה... הפעמים האלה שאתם נשאבים לתוך ים של ייאוש ועצב אבל בכלל בלי סיבה? זו איזה שהיא מערבולת ששואבת אותך אליה, ואתה רק עומד שם בעניים עצומות, מחכה שהיא תסיים לשאוב אותך. אתה מרגיש את הלב מתכווץ, האף כואב מעט והעניים מתמלאות דמעות. זה משהו שקורה בשנייה, אתה אפילו לא יכול להתכונן לזה. זה משהו שכולנו עוברים, בדוק. השאלה היחידה היא- איך בדיוק להתמודד עם זה?
זה משהו שהאמת גם אני לא יודעת, אני רק יודעת שאני רוצה שזה פאקינג ייפסק. 
מה שכן עוזר לי, אני מניחה (?) זה לשמוע את הפלייליסט שלי. האמת, אני לא יודעת אם זה עוזר או רק מחמיר את המצב. אבל ברגע שאני שומעת את הקול הממכר של NF או של ED SHEERAN ולפעמים אפילו גולשת מעט לעידן עמדי, אני די בטוחה שמשהו קורה במערבולת. לפעמים היא מתעצמת יותר, לפעמים היא נרגעת ולפעמים השינוי כמעט בלתי מורגש. 
והשאלה שאני שואלת את עצמי שוב ושוב היא, למה? למה השירים לא מכבים את זה לגמרי? למה אני לא מצליחה לדלג על זה? כי כשאני חושבת על זה שוב ושוב, אין לי שום סיבה להיות עצובה. החיים שלי לא פחות ממושלמים, ואני רצינית. אני חמש אנגלית, חמש מתמטיקה (בנתיים) ואני פחות או יותר משגשגת מבחינה חברתית. משפחה? המשפחה שי גם לא פחות ממושלמת. הורים תומכים, אחים מציקים אך אוהבים. אז אם הכל כל כך טוב, מכל הבחינות. למה זה ככה? למה אני מרגישה את החור השחור הזה בלב שלי. שהולך ומתעצם. 
אני אנסה למצוא תשובות אבל... אני דיי בטוחה שהן לא נמצאות. 
1 תגובות